כיצד לומדים שפה - אריאל הוכשטדט
איך ייתכן הדבר, כי ילדים בני 9 רצים ברחובות ישראל ושרים בלי אף טעות שירים מסדרת המורדים, בעוד הוריהם נאבקים עם השפה בה הם נתקלים בטלנובלות או סרטי אלמודובר.
האם באמת חל שינוי פיסיולוגי שמונע מאיתנו ללמוד בקלות שפה חדשה אחרי גיל 30, או שאולי ישנו מוטיב פסיכולוגי שאם נכיר אותו, נוכל גם אנו לשיר את שיריהם של חוליו ואנריקו איגלסיאס.
לילדים יש אכן יכולת פיסיולוגית ללמוד מהר יותר באמצעות שמיעה וחיקוי, יכולות של דיבור ושיחה. אך יש להם גם יכולת נוספת: חוסר הבושה. ילד צעיר איננו חושש שישמע מגוחך, שידעו כי הוא לא דובר את השפה ברמה גבוהה, ילד, לפחות בגיל צעיר, אינו חושש לטעות. אנו המבוגרים לעומת זאת, מפחדים תמיד שנשמע מצחיק, שלא נוכל לאמר את שרצינו, שנתגלה בערומנו. וכמובן שבשלבים הראשונים של למידת השפה, לא נוכל להימלט מטעויות, אך לא נתגבר על כך, לעולם לא נצבור ביטחון ונסיון בשפה הזרה, ונוותר אילמים, מפעם לפעם נסביר "אני מבין הכל, אך אני פשוט לא יכול לדבר".
אך בתחרות מול ילדנו, דעו נא כי יש לנו גם כמה יתרונות עליהם, ואם נדע להשתמש בכלים שרכשנו עם השנים, נוכל לדבר במהירות שלא האמנו בה, את השפה החדשה.
מבוגרים, בניגוד לילדים מסורים לרוב הרבה יותר בתהליך הלמידה ולכן משקיעים בו יותר זמן ויותר ריכוז. מבוגרים נכונים גם ללמוד באופן מסודר יותר, וכך במקום ללמוד מחיקוי הדורש זמן רב ונסיונות מרובים, הרי שלימוד מחומר כתוב מביא לתוצאות מהירות ומובנות הרבה יותר.
לימוד שפות
בכל העולם נודעים הטיילים הישראלים ברמת האנגלית הגבוהה יחסית שבפיהם, אם אינכם מאמינים בכך, שאלו אמריקאי או אנגלי על רמת האנגלית של הצרפתים, הספרדים או האיטלקים. באירופה, מדינות סקנדינביה הן היחידות העומדות שווה בשווה עם הישראלים.
ובכל זאת הביטחון העצמי שלנו בשפה נמוך.
תהליך הלמידה בבתי ספר ואוניברסיטאות מכין אותנו בכישרון רב לכתיבת חיבורים, קריאת מאמרים והבנת הנקרא. אך שוכחים לתת לנו את מה שאנו רוצים יותר מכל, להיות מסוגלים לשוחח בחופשיות עם תייר, חבר זר, או הדוד העשיר מאמריקה. כיצד ייתכן שרשת לימוד כמו "וול סטריט" המציעה קורסי אנגלית של כמה שבועות מצליחה לפרוח כל כך מהר במדינה בה קהל לקוחותיה העיקרי קהל למד לפחות 8 שנים אנגלית בבית ספר.
ההבדל טמון בשיטת הלימוד של מכונים וספרי לימוד פרטים לעומת מה שנלמד בבית הספר.
אך אין צורך לשלם מאות ואלפי שקלים לרכישת שפה, אפשר לקחת את הכסף ולקנות איתו טיסה לארץ זרה, בה באמצעות שימוש בכמה כלים פשוטים תוכלו ללמוד אנגלית או ספרדית ברמה טובה.
אוצר מילים
אוצר מילים, כשאומרים לנו אוצר מילים, אנו מדמיינים רשימת מכולת ארוכה שיש לחזור ולשנן שוב ושוב עד שזוכרים אותה כולה. אך לא כך רכשו ילדנו את שפתם, ולא כך עלינו לעשות. בטיולכם בארץ הזרה, זכרו תמיד להביט ברשימות אוצר מילים שלא יעלו על 7 מילים חדשות. כל מילה נסו לפרק לאסוציאציה, או למילה אחרת בעברית שאתם מכירים כבר. למשל המילה נמלה בספרדית הנהגית אורמיגה. נסו לחשוב על המשפט הבא: בעור שלי מי יגע? עורמיגע. כלומר הנמלה. אכן לא לכל מילה קל למצוא הקשר מהיר בעברית, אך גם אם רק לחצי מהמילים הצלחתם, זה מוריד לכם את הרשימה מכל 7 מילים חדשות ל3-4 מילים שאותן תיאלצו אכן לשנן.
הזיכרון לטווח קצר מחזיק בין 30 שניות לדקה. עליכם לאמר בקול רם את המילה שלמדתם, ולנסות להשתמש בה במשפט כלשהו כדי ליצור הקשר. בהמשך היום נסו להשתמש במילה החדשה שוב, אם הצלחתם להשחיל אותה לשיחה עם אחד מעובדי המלון, הרי שאחסנתם אותה כעת בזיכרון לטווח ארוך, ומשם היא לא תצא זמן רב.
כמה מילים אנו מדברים?
סטיוארט פלקסנר, מילונאי אמריקאי נודע, טען כי האמריקני הממוצע מכיר כ 20,000 מילים, אך משתמש בשבוע ממוצע, רק ב 1500-2000 מהן. מחקרים אחרים מראים כי אוצר המילים בו ישתמש אדם בפועל מגיע ל 5000 מילים.
כשם שמספיק לנו להכיר את המבנים המרכזיים ברחוב כדי לדעת את מיקומנו ולאן פנינו, כך מספיק שנדע אוצר מילים של כ- 1000 מילים כדי שנוכל להתבטא בחופשיות ולהבין כראוי את שנאמר לנו. כמובן שככל שנרחיב הלאה את אוצר המילים שלנו, הרי שנדבר נכון יותר ונוכל לגוון את השיחות שלנו. כיום מנסים לשים דגש על אוצר המילים הנפוץ ביותר, מתוך הנחה שאלו המילים בהם ייתקל אדם מרבית הזמן ולכן עליו לשים דגש על לימודן.
איך זוכרים מילים באמצעות אסוציאציות?
נאמר ונתקלת במילה הספרדית discreto ואינך בטוח לגבי משמעותה. האם אתה מכיר מילה לועזית דומה? בוודאי, קל להבחין כי המילה "דיסקרטי" היא תרגום מדויק של discreto.
אך לא תמיד זה קל כל כך. נביט במילה pluma בספרדית שפירושה נוצות. האם יש מילה עברית שיכולה לעזור לך לזכור את המילה עד הפעם הבאה שתיתקל בה. בעברית פלומה היא חלק בנוצה, אך מוכרת יותר כקבוצת שערות דקות? מזכיר לך נוצות?
לסיכום כדי לזכור מילה חדשה יש לפעול לפי הצעדים הבאים:
1. הבנת התרגום.
2. חיפוש מילה או צירוף מילים קרוב בעברית שיזכיר לך את המילה המקורית.
3. בהתקלות הבאה במילה, נסה להיזכר בהקשר העברי שלה, ולהבין את התרגום.
עתה נסה להמציא הקשרים למילים הספרדיות הבאות. רשום קשר זה.
בספרדית תרגום הקשר
m?scara מסיכה
palabra מילה
ensalada סלט
sano בריא
cinta רצועה
bol?grafo עט
כל אדם יוצר הקשרים שונים. שלוש הדוגמאות האחרונות קשות יותר. מה דעתך על ההקשרים הבאים. sano מזכיר את חברת "סנו" המשווקת מוצרי בריאות (לא בריאים ליתושים). cinta מוכרת יותר כסטייק סינטה, וזו אכן המשמעות המקורית, רצועת סטייק.
ההקשר שתמציא יהיה לעיתים מוזר יותר ולא קשור למילה המקורית, אך זה לא בהכרח חיסרון. המטרה היא לזכור את המילה, ומחקרים מראים כי דווקא הקשרים מוזרים, קל יותר לזכור בגלל חריגותם. האם בדוגמא האחרונה גם אתה חשבת על חקירת פוליגרף בה מכים בך בעט גדול על כל תשובה שגויה? לא? אולי כדאי לנסות זאת בפעם הבאה.
איך ייתכן הדבר, כי ילדים בני 9 רצים ברחובות ישראל ושרים בלי אף טעות שירים מסדרת המורדים, בעוד הוריהם נאבקים עם השפה בה הם נתקלים בטלנובלות או סרטי אלמודובר.
האם באמת חל שינוי פיסיולוגי שמונע מאיתנו ללמוד בקלות שפה חדשה אחרי גיל 30, או שאולי ישנו מוטיב פסיכולוגי שאם נכיר אותו, נוכל גם אנו לשיר את שיריהם של חוליו ואנריקו איגלסיאס.
לילדים יש אכן יכולת פיסיולוגית ללמוד מהר יותר באמצעות שמיעה וחיקוי, יכולות של דיבור ושיחה. אך יש להם גם יכולת נוספת: חוסר הבושה. ילד צעיר איננו חושש שישמע מגוחך, שידעו כי הוא לא דובר את השפה ברמה גבוהה, ילד, לפחות בגיל צעיר, אינו חושש לטעות. אנו המבוגרים לעומת זאת, מפחדים תמיד שנשמע מצחיק, שלא נוכל לאמר את שרצינו, שנתגלה בערומנו. וכמובן שבשלבים הראשונים של למידת השפה, לא נוכל להימלט מטעויות, אך לא נתגבר על כך, לעולם לא נצבור ביטחון ונסיון בשפה הזרה, ונוותר אילמים, מפעם לפעם נסביר "אני מבין הכל, אך אני פשוט לא יכול לדבר".
אך בתחרות מול ילדנו, דעו נא כי יש לנו גם כמה יתרונות עליהם, ואם נדע להשתמש בכלים שרכשנו עם השנים, נוכל לדבר במהירות שלא האמנו בה, את השפה החדשה.
מבוגרים, בניגוד לילדים מסורים לרוב הרבה יותר בתהליך הלמידה ולכן משקיעים בו יותר זמן ויותר ריכוז. מבוגרים נכונים גם ללמוד באופן מסודר יותר, וכך במקום ללמוד מחיקוי הדורש זמן רב ונסיונות מרובים, הרי שלימוד מחומר כתוב מביא לתוצאות מהירות ומובנות הרבה יותר.
לימוד שפות
בכל העולם נודעים הטיילים הישראלים ברמת האנגלית הגבוהה יחסית שבפיהם, אם אינכם מאמינים בכך, שאלו אמריקאי או אנגלי על רמת האנגלית של הצרפתים, הספרדים או האיטלקים. באירופה, מדינות סקנדינביה הן היחידות העומדות שווה בשווה עם הישראלים.
ובכל זאת הביטחון העצמי שלנו בשפה נמוך.
תהליך הלמידה בבתי ספר ואוניברסיטאות מכין אותנו בכישרון רב לכתיבת חיבורים, קריאת מאמרים והבנת הנקרא. אך שוכחים לתת לנו את מה שאנו רוצים יותר מכל, להיות מסוגלים לשוחח בחופשיות עם תייר, חבר זר, או הדוד העשיר מאמריקה. כיצד ייתכן שרשת לימוד כמו "וול סטריט" המציעה קורסי אנגלית של כמה שבועות מצליחה לפרוח כל כך מהר במדינה בה קהל לקוחותיה העיקרי קהל למד לפחות 8 שנים אנגלית בבית ספר.
ההבדל טמון בשיטת הלימוד של מכונים וספרי לימוד פרטים לעומת מה שנלמד בבית הספר.
אך אין צורך לשלם מאות ואלפי שקלים לרכישת שפה, אפשר לקחת את הכסף ולקנות איתו טיסה לארץ זרה, בה באמצעות שימוש בכמה כלים פשוטים תוכלו ללמוד אנגלית או ספרדית ברמה טובה.
אוצר מילים
אוצר מילים, כשאומרים לנו אוצר מילים, אנו מדמיינים רשימת מכולת ארוכה שיש לחזור ולשנן שוב ושוב עד שזוכרים אותה כולה. אך לא כך רכשו ילדנו את שפתם, ולא כך עלינו לעשות. בטיולכם בארץ הזרה, זכרו תמיד להביט ברשימות אוצר מילים שלא יעלו על 7 מילים חדשות. כל מילה נסו לפרק לאסוציאציה, או למילה אחרת בעברית שאתם מכירים כבר. למשל המילה נמלה בספרדית הנהגית אורמיגה. נסו לחשוב על המשפט הבא: בעור שלי מי יגע? עורמיגע. כלומר הנמלה. אכן לא לכל מילה קל למצוא הקשר מהיר בעברית, אך גם אם רק לחצי מהמילים הצלחתם, זה מוריד לכם את הרשימה מכל 7 מילים חדשות ל3-4 מילים שאותן תיאלצו אכן לשנן.
הזיכרון לטווח קצר מחזיק בין 30 שניות לדקה. עליכם לאמר בקול רם את המילה שלמדתם, ולנסות להשתמש בה במשפט כלשהו כדי ליצור הקשר. בהמשך היום נסו להשתמש במילה החדשה שוב, אם הצלחתם להשחיל אותה לשיחה עם אחד מעובדי המלון, הרי שאחסנתם אותה כעת בזיכרון לטווח ארוך, ומשם היא לא תצא זמן רב.
כמה מילים אנו מדברים?
סטיוארט פלקסנר, מילונאי אמריקאי נודע, טען כי האמריקני הממוצע מכיר כ 20,000 מילים, אך משתמש בשבוע ממוצע, רק ב 1500-2000 מהן. מחקרים אחרים מראים כי אוצר המילים בו ישתמש אדם בפועל מגיע ל 5000 מילים.
כשם שמספיק לנו להכיר את המבנים המרכזיים ברחוב כדי לדעת את מיקומנו ולאן פנינו, כך מספיק שנדע אוצר מילים של כ- 1000 מילים כדי שנוכל להתבטא בחופשיות ולהבין כראוי את שנאמר לנו. כמובן שככל שנרחיב הלאה את אוצר המילים שלנו, הרי שנדבר נכון יותר ונוכל לגוון את השיחות שלנו. כיום מנסים לשים דגש על אוצר המילים הנפוץ ביותר, מתוך הנחה שאלו המילים בהם ייתקל אדם מרבית הזמן ולכן עליו לשים דגש על לימודן.
איך זוכרים מילים באמצעות אסוציאציות?
נאמר ונתקלת במילה הספרדית discreto ואינך בטוח לגבי משמעותה. האם אתה מכיר מילה לועזית דומה? בוודאי, קל להבחין כי המילה "דיסקרטי" היא תרגום מדויק של discreto.
אך לא תמיד זה קל כל כך. נביט במילה pluma בספרדית שפירושה נוצות. האם יש מילה עברית שיכולה לעזור לך לזכור את המילה עד הפעם הבאה שתיתקל בה. בעברית פלומה היא חלק בנוצה, אך מוכרת יותר כקבוצת שערות דקות? מזכיר לך נוצות?
לסיכום כדי לזכור מילה חדשה יש לפעול לפי הצעדים הבאים:
1. הבנת התרגום.
2. חיפוש מילה או צירוף מילים קרוב בעברית שיזכיר לך את המילה המקורית.
3. בהתקלות הבאה במילה, נסה להיזכר בהקשר העברי שלה, ולהבין את התרגום.
עתה נסה להמציא הקשרים למילים הספרדיות הבאות. רשום קשר זה.
בספרדית תרגום הקשר
m?scara מסיכה
palabra מילה
ensalada סלט
sano בריא
cinta רצועה
bol?grafo עט
כל אדם יוצר הקשרים שונים. שלוש הדוגמאות האחרונות קשות יותר. מה דעתך על ההקשרים הבאים. sano מזכיר את חברת "סנו" המשווקת מוצרי בריאות (לא בריאים ליתושים). cinta מוכרת יותר כסטייק סינטה, וזו אכן המשמעות המקורית, רצועת סטייק.
ההקשר שתמציא יהיה לעיתים מוזר יותר ולא קשור למילה המקורית, אך זה לא בהכרח חיסרון. המטרה היא לזכור את המילה, ומחקרים מראים כי דווקא הקשרים מוזרים, קל יותר לזכור בגלל חריגותם. האם בדוגמא האחרונה גם אתה חשבת על חקירת פוליגרף בה מכים בך בעט גדול על כל תשובה שגויה? לא? אולי כדאי לנסות זאת בפעם הבאה.
אריאל הוכשטדט ? מחבר הספר "ספרדית בשפה פשוטה", הכיר והתאהב בשפה הספרדית במסגרת משימת סיקור עבור המגזין "טבע הדברים" בדרום אמריקה. בחוזרו מטיול ארוך ביבשת, החל להרצות על היבשת ופתח מכון ללימוד ספרדית בירושלים. המחבר עוסק בהוראה שנים רבות, בין היתר שימש כמדריך האינטרנט האישי של חברי הכנסת, מדריך פסיכומטרי בכיר וככתב בכמה מגזינים ועיתונים.
http://www.mentor.co.il/Books/Book.aspx?Book_id=10
http://www.mentor.co.il/Books/Book.aspx?Book_id=10
